הסיבה נעוצה בכך שאימון שרירי הדלתא מסובך מאוד. לחגורת הכתפיים יש הרבה צירי תנועה, ולכן כל תנועה למעשה מפעילה מספר שרירים רב. בנוסף, הכתפיים פגיעות מאוד, ולכן רוב התרגילים האפקטיבים, כמו הרמת משקולות לצדדים, מבוצעים ע"י תנועה חלקית בלבד.
בעיה נוספת היא שהרבה ספורטאים חושבים ששרירי הדלתא סופגים מספיק עומס ללא אימון מיוחד. בפועל, בלחיצת חזה למשל, רק החלק הקדמי של הדלתא חווה עומס, ואילו בעליות מתח - תיכון, קדמי ואחורי (בהתאם לטכניקת הביצוע, אך יש לעלות עד הסוף: עד שהחזה נוגע במוט או ששריר הטופז ננעל). בלחיצת חזה אין אפשרות להפעיל את החלק התיכון והאחורי של שרירי הדלתא.
בתרגילים כלליים הכתפיים מתאמנות רק ברקע. ניתן לראות את זאת היטב בתרגילים כמו לחיצה בעמידה. רוב העומס במקרה זה נופל על קבוצות שרירים אחרות: חזה, תלת-ראשי, רחיב וכד'. גם בתרגילים מיוחדים לא תמיד ניתן לייצב את חגורת הכתפיים, ולכן בפועל עובדים גם השרירים הקרובים לכתף. בתרגילים מבודדים (כמו לחיצה מאחורי הראש) משקל העבודה תמיד נמוך יותר.
עד סיבוך באימונים הוא גמישות הכתף. לא ניתן לעשות אימון אפקטיבי כשהכתפיים אינן גמישות מספיק. לכן רוב המתאמנים המתחילים עובדים על הכל חוץ מאשר שרירי הדלתא, תוך מתן תירוץ שהאימונים הכלליים מספיקים (וכבר הבנו שזה לא נכון), אך התרגילים המיוחדים עדיין מסוכנים (בשל היעדר גמישות). הבעיה היא שהגמישות לא תגיע ללא האימונים המתאימים, וברוב המקרים גם המעט הקיים ילך ויעלם.
ל הזכויות שמורות לסודית - תוכנית לפיתוח הגוף. כל היצירות שפורסמו כאן הינן תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה. חלק מהתמונות או הסרטים עשויים להיות כפופים לזכויות יוצרים או סימני מסחר נוספים.