הבדלי התזונה בין נשים וגברים

אישה תהיה לרוב קטנה יותר מגבר. סטטיסטית, היא שוקלת כ-15-20 ק"ג פחות, ונמוכה בכ-10-12 ס"מ. גופה כמעט ולא מייצר הורמונים אנאבולים כמו טסטוסטרון (דיברנו על כך בעבר). מסת השריר שלה מהווה אחוז קטן יותר מכלל מסת גופה, כ-35%, בעוד שהממוצע לגבר עומד על כ-45%. גברים מזיעים יותר ולכן מאבדים יותר מינרלים. אצלה תהליך הזיעה מדוכא ע"י אסטרוגנים.

כל זה מביא אתנו למסקנה שצריכת האנרגיה, וכמוה גם החלבונים, נמוכה אצל נשים מזו של הגברים. אתן לדוגמא, זקוקות פחות לאבץ – הוא נחוץ לגברים לתהליך היצירה של הטוסטסטרון. אתן זקוקות לחלבון, אולם פחות מאשר גברים. מנת חלבון יומית מחושבת לרוב לפי צריכה גברית, לכן יש להוריד 30 עד 50 אחוזים בהתאם למבנה גופכן. כמו כן, אין לכן צורך בכמות "גברית" של תרכיבי ויטמינים.

אם המטרה היא ירידה במשקל, אזי יש לייצר גרעון קלורי בגוף. גבר שעובד על "מסה" צורך בין 4,000 ל-6,000 קק"ל ביום. אישה תוכל להסתפק בכ-1,800-2,500 קק"ל (אך לא פחות מ-1,300, אחרת תגיעו לאבדן מהיר של מסת שריר). הגרעון הקלורי לא אמור לעלות על 100-300 קק"ל ביום.

כמות השומנים בתפריטה של אישה תהיה גבוהה יותר מזה של הגבר. כמות השומן הנומימלית בגוף האישה היא כ-18-20%, בעוד שאצל גברים מדובר ב-10-12%. כמות שומן זו דרושה לשמירה על איזון הורמונלי תקין. כמו כן, ישנו קשר ישיר בין כמות השומן בגוף לבין רקמות השד. אלו מורכבות בעיקרן משומנים, ולכן תפריט החסר שומנים בכמות הנכונה יביא לפגיעה בהן. עם הגיל יש להוריד בהדרגה את כמות השומן בגוף, על מנת לאזן את ההאטה הבלתי נמנעת בתהליכים המטבוליים.

ככלל אצבע, יש לצרוך פחות קלוריות אך לגוון יותר במזון. יש המניחים כי גופו של הגבר רגיש פחות למזון "משעמם" ולא מגוון. גופה של אישה זקוק ליותר סיבים תזונתיים שמקורם בפירות וירקות, ואילו הגבר יוכל בקלות להסתפק בסיבי לחם וקטניות.