עקרון העייפות

ישנה דעה שגורסת שהאימון לא זכה להצלחה אם המתאמן לא הזיע ולא התייעף. זה לא תמיד נכון בעולם הבאדיבילדינג, אך יחד עם זאת, תמיד נכון לקבוע שהשריר שעליו עבדתם צריך להתעייף. ניתן לקרוא לעקרון זה עקרון העייפות, עומס מספיק, תשישות וכו'.


אין שיתופים... שתפו!
עקרון העייפות

המדד הוא ששריר או קבוצת שרירי המטרה חייבים להתעייף. הדרך הטובה ביותר להשיג את המטרה היא לבצע שלושה תרגילים לאותו השריר, או לאותה קבוצת שרירים ברצף. כל תרגיל ימקד את העומס בצורה שונה על אותו השריר או קבוצת השרירים. אם תשלבו מספר תרגילים תקבלו גם את עקרון הגוון, עליו כתבנו קודם.
בפועל, שלושה תרגילים לא תמיד מספיקים, ולכן ניתן להוסיף גם תרגיל רביעי או חמישי לרצף. אם גם זה לא מספיק, יש לשנות את תוכניו האימון היות והיא ככל הנראה לא בנויה נכון. גם ההפך הוא נכון, לפעמים אם תוכנית לספורטאים מקצועים בנויה נכון, מספיקים גם שני תרגילים. התרגיל השלישי משמש כתוספת "לגמור" את השריר.

עקרון העייפות מבוסס על עבודה קשה בחדר הכושר. זמן מנוחה מינימלי, ועבודה עם משקל מקסימלי אפשרי (חשוב להבין שלא מדובר במשקל מקסימלי לפעם אחת. בסט של 12-15 חזרות המשקל יכול להיות גם 50% מהמשקל המקסימלי לחזרה אחת).
תוספת נחמדה לעקרון העייפות היא עקרון העמסת היתר (שגם עליו כתבנו בעבר). ניתן להבין שהשריר עייף מספיק על פי תחושת כאב "טוב", כשל שריר (לכל סט), והתקווצויות קטנות בסוף האימון. חשוב גם לזכור שכל שריר דורש כמות סטים וחזרות שונה. שרירי הירך מתעייפים יפה עם 3-4 סטים של 5-7 חזרות, בעוד שלתאומים לפעמים גם 6 סטים של 15 חזרות לא יספיקו.

תגובות



ל הזכויות שמורות לסודית - תוכנית לפיתוח הגוף. כל היצירות שפורסמו כאן הינן תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה. חלק מהתמונות או הסרטים עשויים להיות כפופים לזכויות יוצרים או סימני מסחר נוספים.