כשקבוצה מסויימת של שרירים מתפתחת מהר יותר מקבוצה אחרת, ה פרופורציה בין חלקי הגוף נעלמת. למשל כשבאימון ידיים משקיעים המון בדו-ראשי, ומזניחים את התלת-ראשי, שמייצר כ-75% מגודל השריר.
עקרון האיזון לא מדבר על משקלי עבודה. דהיינו, שרירים שונים עובדים עם משקלים שונים, וזה בסדר. רירי המותן חזקים בהרבה משרירי הידיים, ולכן משקל העבודה יהיה בהתאם. אך העומס חייב להיות פרופורציונלי. רק כך תוכלו להשיג גוף יפה ומפותח על כל אבריו.
יוצא הדופן היחיד לעקרון זה הוא ההתאמה הגנטית. לפעמים, יש נטייה של שרירים מסויימים לגדול מהר יותר לחלק מהמתאמנים. כאן יכנס לתוקפו עקרון ההעדפה, עליו נדבר בעתיד.
עקרון האיזון
עקרון האיזון מדבר על הצורך להעמיס על השרירים בצורה מאוזנת וללא העדפה של קבוצה כזו או אחרת. דוגמא קלאסית לאי שמירה על עקרון זה היא אימון הידיים, האהוב כל כך על מתאמנים מתחילים. לפעמים אנו רואים ספורטאי בעל ידיים עצומות, שמתהלך על רגלי "גפרורים". זוהי תוצאה ישירה של תוכנית לא מקצועית ולא מאוזנת. למה זה גורם?
אין שיתופים... שתפו!
תגובות
ל הזכויות שמורות לסודית - תוכנית לפיתוח הגוף. כל היצירות שפורסמו כאן הינן תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה. חלק מהתמונות או הסרטים עשויים להיות כפופים לזכויות יוצרים או סימני מסחר נוספים.