להגיע לתוצאות מעולות בשניהם לא קל בכלל, ממש כמו שלא קל לאחוז מקל בשני קצותיו. אם אתם רוצים להגיע למסת שריר משמעותית, יש לקחת בחשבון את כל מה שאתם שורפים באימוני הכדורגל בשאיפה למהירות וקלילות מירבית על המגרש. עודף פעילות פיזית יגרום לכם למחסור באנרגיה, והמסה לא תגדל - בשל גרעון אנרגטי. גופנו הוא מנגנון חסכוני ביותר, וינתב מזון לצרכי גדילת השרירים רק כאשר כל שאר ה"חורים" כבר סגורים. לכן, בזמן עליה במסה, היינו ממליצים למעט ככל האפשר באימוני כדורגל אנטנסיבים.
כמו כן, הכדורגל הוא משחק דינמי מאוד, ולכן מייצר עומס רב על המפרקים ורקמות השרירים, מה שיכול להביא לפציעות באזור הברכיים ובקרסוליים. אימוני כוח לחלקו התחתון של הגוף רק יחמירו את המצב, ויגדילו את הסיכויים להפצע. זוהי הסיבה לכך שבאדיבילדרים מקצועיים נמנעים לרוב מכל סוג אימון שמשלב תנועות חדות ומהירות, ומעדיפים את אלו המווסתים את העומס בצורה אחידה לכל אורכי השרירים במהלך האימון. בתום אימון קשה הגוף זקוק להתאוששות, ואילו העמסה נוספת (כמו משחק כדורגל) תוכל לפגוע בכך. יתרה מכך, לפעמים ספורטאים שנפצעו במהלך אימון דינמי, כמו כדורגל, ירגישו את הפציעה רק לאחר מכן, בזמן אימון כוח לרגליים עם משקל משמעותי. אין צורך לפרט מה המשמעות של פציעה ישנה שזוקפת את ראשה כעבור זמן מה...
ניתן לראות כי שילוב של כדורגל ובאדיבילדינג כלל אינו פשוט. אנו ממליצים להקטין את העומס באימוני הכוח, ולתת זמן מספיק להתאוששות אחריהם, גם אם על חשבון ויתור על אימון הכדורגל. כך עליה באינטנסיביות ב"שדה קרב" אחד תביא לירידה באינטנסיביות ב"שדה" אחר, ובכך יווסת העומס על גופכם ותגיעו לתוצאות הרצויות בשתי החזיתות.