מתאמנים מתחילים נוהגים לחקות את המנהג, מבלי להבין עד הסוף מדוע הדבר נעשה. נראה כי העובדה שבאדיבילדר מנוסה נוהג כן – משמשמת כעדות לכך שזה טוב. אולי אפילו משפר את יעילות התרגיל.
בפועל ישנו הסבר הגיוני מאוד למנהג, ואפילו לא הסבר אחד:
- הגבהת העקב מבודדת את השריר הארבע-ראשי
- על מנת לנטרל היעדר גמישות
במקרה הראשון המשקולות אינן התוספת היחידה לתרגיל הקלאסי. בנוסף אליהן, הבאדיבילדר עומד ברגליים צמודות יותר, ושימו לב גם כי כפות הרגלים מופנות פנימה, בשיפוע קטן – עד כ-45°. גם טכניקת הביצוע משתנה. לא מתיישבים עד הסוף, אלא רק עד החצי. הידיים אוחזות במוט רחב יותר (אף עוברות את הסימונים הצדדיים), וקצב הביצוע יורד משמעותית. הגב זקוף והמוט נמצא מעל השכמות. כך העומס ממוקד בשריר הארבע-ראשי, והעליה במסת שרירי הרגליים מתייעלת.
במקרה השני, הוספת המקולות משמשת כאמצעי להתגבר על בעיות גמישות. טכניקת הביצוע תשאר קלסית, אך מומלץ לבצע בנוסף תרגילים התורמים לשיפור הגמישות, כמו למשל על אותם המכשירים ה"גנקולוגים" שהרבה בנות אוהבות במכון.
ישנו מקרה נוסף, נדיר למדי, וניתן לראות אותו רק באימונים של פאוורליפטרים בעלי ניסיון רב - כששוכחים להביא לאימון נעליים מיוחדות לסקוואטים (בעלות עקב של כ-2 ס"מ). במקרה זה, הטריק נחוץ להסתה של מרכז הכובד למכרז הרגל. זה משפר את היציבות ומונע תאונות או פציעות בכף הרגל.
ל הזכויות שמורות לסודית - תוכנית לפיתוח הגוף. כל היצירות שפורסמו כאן הינן תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה. חלק מהתמונות או הסרטים עשויים להיות כפופים לזכויות יוצרים או סימני מסחר נוספים.