נניח וסיימתם כפיפות מרפקים ליד הקדמית, והחזרה האחרונה היתה "כשל שריר" מבחינתכם – במילים אחרות, אתם חושבים שאינכם יכולים יותר. השריר הדו-ראשי שלכם שורף, ונראה כי אינכם מסוגלים אפילו להזיז את היד. לא. קראו לחבר. בעזרתו תוכלו לבצע עוד 2-3 חזרות! גמרנו? ממש לא! עכשיו, בקשו ממנו להביא לכם את המשקל בנקודה העליונה, כך שעליכם רק להוריד אותו בצורה מבוקרת. אתם רואים? יש "דלק" למשוך עוד קצת... זוכרים, שרציתם להפסיק לפני חמש חזרות? עכשיו אתם יודעים שאפשר יותר!
אין מה לפחד מהכאב. עם הכאב גדלים גם הסיכויים שלכם לגדול. זהו סוד ההצלחה של גדילת מסת שריר. כל הגדולים התאמנו בצורה זו. שון ראי, דוריאן יאטס, ארנולד שווארצנגר, ליו פריניו ומי לא... אנו קצרים במקום מלפרט את הרשימה המלאה. כל סט שאתם עושים היום במכון שימש רק כ"חימום" לעבודה האמיתית של אותם הבאדיבילדרים והספורטאים המקצועיים האחרים.
אבל אם זוהי שיטת המקצועים, האם יוכלו חובבנים לעבוד לפיה? למה לא? יש רק לזכור שיש גם לא מעט מלכודות בדרך.
1. חזרות מוגברות ושליליות יש לעשות רק במצב של כשל מוחלט של השרירים, כשהכאב כבר באמת בלתי נסבל. כך נפסלת היכולת לשליטה בכלי. חלק מהתנועה יתבצע בדחיפה, כלומר המפרקים שלכם יפצעו במוקדם או במאוחר. הזהרו!
2. התוצאות המרשימות שתגענה יחסית מהר יכניסו אתכם למין "אופוריה". תהיו מוכנים למכור כליה רק בשביל להמשיך להתאמן בשיטה זו. אולם, סוד ההצלחה טמון בשילוב של שני גורמים – אינטנסיביות האימונים והסיבולת שלכם. הגורם הראשון נמצא בשליטתו של המתאמן, אך הגורם השני הוא אינדיבידואלי, ונרכש עם הזמן. יש לשמור היטב על מצב בריאותכם ולאו דווקא פיזית. גם הבריאות המנטלית חשובה לא פחות. אם אתם מרגישים סממנים ראשונים של אימון יתר – הפסיקו מיד. יכול להיות שזה לא בשבילכם, או מוקדם לכם מידי.
אימון כנגד הכאב דורש המון פוטנציאל פנימי. ולמתאמנים מתחילים אין מה לתהות האם יש להם פוטנציאל שכזה. זו אינה תכונה גנטית. אז מה זה כן?
זהו סטרס של כל הגוף כולו. על פניו, נראה שזהו פועל יוצא של הפיזיולוגיה. זה לא נכון. המוח שלנו אחראי לכך. מחקרים רבים נעשו בנושא, והתברר כי אם אדם גורם לעצמו סטרס במודע, בכדי להשיג מטרה כלשהי, הלחץ יורד משמעותית והוא מצליח במשימתו. אם אין מוטיבציה חיובית, הסטרס הופך למחלה. זהו הטבע האנושי. מתאמנים מקצועיים מצליחים בשיטה זו כי הם רוצים לנצח.
לא קל לפתח את היכולת הזו, אך בהחלט אפשרי. אם אתם מתייחסים לבאדיבילדיג כאל עיסוק לשעות הפנאי, ספק אם תוכלו לאמן את עצמכם לשיטה זו. אימון כנגד כאב וחובבנות לא הולכים יחד. אבל אם מתאמן נלחם על אימון כזה לא מתוך סקרנות, אלא מתוך אמונה אמיתית ודבקות במטרה, גם סיכוייו להפצע יפחתו. אם החלטם לאמץ את השיטה, התחילו מאימון מנטלי. שאלו את עצמכם: למה אתם מתעסקים בבניית גוף? אם התשובה היא "אני צריך/חייב להתעסק בזה כי..." עזבו את זה ועברו לכתבה הבאה.
באדיבילדינג אמיתי אינו משמש אלטרנטיבה למשהו אחר שאינו קשור לבניית הגוף. אם אתם רוצים מסה – אתם חייבים לרצות לעשות באדי בילדינג. אחרת, לא רחוק היום בו תרגישו "חייבים" להגיע לאימון, כשאתם "רוצים" בעצם משהו אחר. בסופו של דבר, האמוציות ינצחו את השכל הישר, וככל הנראה תוותרו. אתם חייבים לגייס את הכוח הכי חזק שלכם – כוח הרצון. אנשים לא מגיעים להישגים כי הם חייבים, אלא כי הם באמת רוצים בכך!
ל הזכויות שמורות לסודית - תוכנית לפיתוח הגוף. כל היצירות שפורסמו כאן הינן תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה. חלק מהתמונות או הסרטים עשויים להיות כפופים לזכויות יוצרים או סימני מסחר נוספים.