קיימות 24 חומצות כאלו, ו-15 מתוכן גוף האדם יודע לייצר. בעולם הבאדיבילדינג – אלו הן אבני הבניין לגדילת השרירים. לא קיים להן תחליף אחר.
מתאמנים מתחילים מבלבלים לרוב בין שני המושגים: חלבונים וחומצות אמינו. מקור הבלבול ברור - חלבונים הם תרכובת של כמה חומצות אמינו. כשהחלבונים מגיעים לגופנו, הם מתפרקים לחומצות אמינו ואז מתעכלים. זוהי דרך הטבע, אך הפירוק דורש אנרגיה ולכן הרבה ספורטאים מחפשים דרכים יותר חסכוניות לספק את חומצות האמינו לגופם.
בזאת נעוצה הסיבה לכך שיצרני תוספי התזונה משווקים מוצרים הכוללים חומצות אמינו. על פניו, ניתן להניח שאם הגוף מפרק חלבונים לחומצות אמינו ורק אז צורך אותן, למה שלא נספק לו חלבונים בצורתם המפורקת, ונחסוך לו את העבודה? אולם פתרון זה אינו ישים, ולא יעבוד. כשספורטאי מתחיל להשתמש במוצרים אלו ללא אבחנה והיעדר הבנה, מגיעות הבעיות הבריאותיות. הסיבה היא הפסקת השימוש במקורות חלבון טבעיים לגוף, המביאה לכך שבשלב כלשהו הגוף מאבד את היכולת לפרק חלבונים שלמים. למרות שהבעיה היא היפותטית לחלוטין, ובפועל זה בדרך כלל לא קורה, לא פעם נצפתה ירידה מסויימת ביכולת לעכל חלבונים שלמים.
יצרנים פיקחים יותר מייצרים תוספים שכוללים את שלושת חומצות האמינו הנפוצות ביותר – לרוב ליצין, וואלין, ואחת נוספת. כמו כן הם משווקים תוספי חלבון. את הבחירה האם להשתמש בתוספי מזון הכוללים חומצות אמינו נשאיר בידיכם; נציין רק שני דברים פשוטים: יש להתשמש בתוספים אלו רק כשמקורות החלבון הרגילים אינם מספיקים לכם, ולזכור כי הם אינם מבטלים את הצורך במקורות חלבון אחרים, וגם אינם נועדו לכך.
ל הזכויות שמורות לסודית - תוכנית לפיתוח הגוף. כל היצירות שפורסמו כאן הינן תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה. חלק מהתמונות או הסרטים עשויים להיות כפופים לזכויות יוצרים או סימני מסחר נוספים.