הריכוז הגבוהה ביותר של גלוטמין נמצא בתאי השריר. הוא אחראי לתחלופת המים והמלחים בתאים, וכתוצאה מכך לגדילתם. גדילה זו מפורשת ע"י הגוף כ"סימן אנאבולי", המאותת לגוף לזרז את יצירתם של החלבונים והגליקוגן. כאשר הגוף נתון תחת עומס גדול וממושך, הוא זקוק ליותר גלוטמין משהוא מסוגל לייצר, ובכך נולד הצורך להביאו מבחוץ.
המקורות האורגניים של החומצה הגלוטמית
המקורות הנפוצים ביותר הם חלב, חיטה וחלבון סויה. ניתן לכלול ברשימה זו גם מוצרים העשירים בואלין, היות וגלוטמין הינו תוצר של חומצה זו (בשילוב עם איזוליצין, שבדרך כלל נמצא בשפע ברוב מוצרי המזון).
אין גלוטמין משפיע על הגוף?
נהוג לחשוב שלגלוטמין יש אפקט אנטיקטבולי (הגנתי) על תאי השריר. הסיבה לכך היא כי הוא מגדיל את כמות הנוזל בתא, ובכך מגדיל אותו – דבר המאפשר קיבולת אנרגטית גבוהה יותר. בפועל, מחקרים מוכיחים שהאפקט האנטיקטבולי אינו כה משמעותי, למרות ההגדלה של תאי השריר. הגדלה זו ככל הנראה עוזרת לאגירת גלוקוזה בתא, אך גם כאן, אין מספיק מחקרים חד משמעיים שמוכיחים זאת.
תופעות הלוואי
"תסמונת המסעדה הסינית", או במילים פשוטות תופעת לוואי של עודף מונוסודיום גלוטמט (משפר טעם). השם המצחיק של התופעה ניתן לה בארה"ב, כשבשנות השישים התחילו להשתמש במשפרי טעם בעיקר במסעדות סיניות. התופעה עצמה לא מצחיקה כלל ועיקר – תחושת אי-נוחות בשרירים, לחץ, בשילוב עם עיקצוצים באזור הצוואר, כאבי ראש, כאבי בטן ובחילות. שימו לב כי תופעות לוואי אלו אינן ייחודיות לגלוטמין – ניתן "לזכות" בהן ברוב המסעדות הזולות.
תפקידה של החומצה הגלוטמית בגוף האדם
התוצר הסופי של חילוף החלבונים הוא אמוניה, שהופכת לשתנן – שאינו מזיק לגוף. חומצה גלוטמית מסייעת בתהליך זה. באימונים קשים עם דיאטה קיצונים, כמות הגלוטמין יורדת, אך הגוף זקוק לאנרגיה שהוא מנסה להשיג תוך "שריפת" חומצות האמינו. בפועל, כמויות החלבון המיוצרות ע"י הגוף יורדות, ונוצר מחסור בחנקן שמביא להרס תאי השריר. הוספת גלוטמין מבחוץ במצב זה תקטין את התלות בחומצות האמינו האחרות שגופנו מייצר, ובכך תמנע את התופעות הללו.
ל הזכויות שמורות לסודית - תוכנית לפיתוח הגוף. כל היצירות שפורסמו כאן הינן תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה. חלק מהתמונות או הסרטים עשויים להיות כפופים לזכויות יוצרים או סימני מסחר נוספים.